טורנטו נכסים שמירה ואבטחה בע"מ ואח' נ' חברת בית אריה לבניה לשיכון ולנכסים בע"מ

החלטה

מונחת בפני בקשת התובעת 1 לתיקון פסק בורר (כב' הבורר גדעון שפיגל) מיום 09.11.2010. בבקשתה לתיקון פסק הבורר, המבקשת עותרת לתיקון הסוגיות לקמן:

ערך החומרים שסיפקה התובעת 1 (להלן: "טורונטו") שלא במסגרת ההסכם – לטענת המבקשת הבורר העמיד את ההוצאות על סך 29,400 ₪ בתוספת מע"מ ואילו ההוצאות המוכחות בכרטסת ובחשבוניות שצורפו על ידי המבקשת הן 53,815 ₪.

התמורה המגיעה לטורונטו בגין אספקת פועלים ביומית (רג'י) – לטענת המבקשת הבורר סמך את החישובים על החשבון הסופי מטעם המשיבה ובחשבון סופי זה היו שני פגמים לגביהם אין כל מחלוקת, כך שהמבקשת טוענת כי היא זכאית לתוספת בסך 47,652 ₪.

המועד אליו יוצמדו התשלומים – לטענת המבקשת הבורר קבע בפסק דינו כי יש להוסיף לסכומים המגיעים למבקשת ריבית והצמדה מיום 15.08.08 ועד לתשלום בפועל כאשר היה על הבורר לבצע שערוך לכל חיוב או זיכוי, ממועד הערך ולשערך כל סכום וסכום בהתאם.

הוצאות הבוררות – הבורר נמנע מפסיקת הוצאות לטובת המבקשת ויש בכך משום קיפוח המבקשת וחוסר איזון.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי התיקונים הנדרשים על ידי המבקשת אין מקורם בטעות חישוב אריתמטית או בטעות שנעשתה בהיסח דעת אלא נועדו להביא לתיקון מהותי של פסק הבורר ועל כן יש לראות בבקשה ככזו החוסה תחת צילו של הליך ערעור ומסיבה זו יש לדחות ולחילופין למחוק את הבקשה על הסף.

זאת ועוד, על פי סעיף 22(ד) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), בית המשפט רשאי לתקן ליקויים שנפלו בפסק בורר תוך כדי בקשה לאישור פסק הבורר או לביטולו ואילו המבקשת לא עתרה לאישורו של הפסק וגם מסיבה זו דין בקשת המבקשת להידחות על הסף.

לגופו של עניין, המשיבה טוענת, כי הבורר נימק את החלטתו בעניין חישוב הסכומים המתייחסים לאספקת עץ על ידי המבקשת, מטעמים מהותיים ואין מקום להידרש לתיקונם בשנית. הבקשה לתיקון חישוב הסכום, אותו נדרשת המשיבה לשלם למבקשת, המתייחסת לרכישת חומרי העץ על ידה, אינה תוצאה של טעות טכנית אלא תיקון המהווה התערבות מהותית בפסק הבורר.

בנוגע לחישוב התשלום עבור היקף שעות העבודה, טוענת המשיבה כי הבורר התייחס לחישוב שעות עבודת המבקשת בכלל ולהיקף שעות העבודה בחודש מרץ 2008 בפרט ומצא כי יש לקבל את חישובי שעות העבודה על ידי המשיבה.

בנוגע למועד תחילת שיערוך הסכומים שנפסקו לטובת המבקשת טוענת המשיבה כי אין המדובר בתיקון טעות הנופלת בגדר התיקונים הניתנים לביצוע על ידי הבורר ו/או בית המשפט המוסמך אשר מקורה בטעות שנעשתה על ידי הבורר אלא המבקשת מנסה להגדיל קופתה על חשבון כיסה של המשיבה.

בנוגע לתיקון הוצאות הבוררות, הרי ש"תיקון" גובה הוצאות הבוררות שנפסקו אינו כלול במסגרת התיקונים הניתנים לביצוע על ידי בית המשפט המוסמך על פי סעיף 22 לחוק הבוררות.

לסיכום, טוענת המשיבה כי המבקשת מערערת בבקשתה כאן במסווה של בקשה לתיקון פסק בורר, על פסק הבורר, והכול בניגוד לדין ולמוסכם בין הצדדים.

דיון והכרעה

סעיף 22 לחוק הבוררות, שכותרתו "תיקון פסק בוררות", קובע כך:

(א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה:

(1) נפלה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;

(2) הפסק לקוי בעניין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;

...

(ד) ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה.